
Mothers Pray
על השיר 'Mothers Pray': בימים בהם הלבבות דואבים והעם כולו מתחנן לחזרתם של יקירינו, השיר
בשבת שמחת תורה השבעה באוקטובר, מבלי שנקרא לשירות מילואים, יצא בננו, בן זוסמן הי"ד מהבית וחבר ליחידה שלו בצבא במשימת הגנה על העם והארץ.
בתאריך כ' כסלו תשפ"ד התבשרנו שרית, אני, מיקה ובועז על נפילתו של בננו בן הי"ד בקרב בצפון רצועת עזה. בן השאיר לנו מילים אותם חתם במילות השיר "ירושלים הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם" (כתב – דן אלמגור).
כהמשך לדרכו של בן הי"ד, מתוך אותו הרצון להמשיך ולשמור על ירושלים ועל מדינת ישראל, לקחתי על עצמי (צבי זוסמן) לפרסם אסופת דעות, המציגה מבט מגוון על הנושאים העולים מסוגיית החטופים. אסופה זו פונה בעיקר פנימה, לציבור הדתי לאומי, אליו אני ובננו, בן זוסמן הי"ד, משתייכים.
אני מאמין כי אסופה שכזו היא חלק מהשמירה על חוסנה הרוחני והערכי של החברה הישראלית וכי דיון מוסרי, אנושי ואמפטי הוא צו השעה וצו לדורות; תקוותי היא כי מגוון הדעות ונקודות המבט יאפשרו לנו כחברה לקיים שיח חומל ומעמיק, המכיר בכובד האחריות ובמחירים של ההכרעות השונות. שיח שמציג את הדילמות ואת ההשלכות האפשריות שלהן,בטווח הקצר והארוך, וכן את המשמעויות שלהן לחוסן החברתי והמדיני שלנו כחברה וכעם.
אני מבקש להודות לכל העוסקים והעוסקות במלאכה בין בכתיבה, בין בעצה והכוונה ובין בהבאת הדברים לפרסום.
בטרם תחלו לקרוא באסופה, אבקש מכל אחד ואחת מכם לנשום עמוק, לקרוא מתוך עין טובה ומתוך אמונה כי גם אנוכי וגם הכותבים והכותבות פעלנו מכוונה טובה ומרצון להיטיב, ברוח תפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק:
אַדְּרַבָּא,
תֵּן בְּלִבֵּנוּ
שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד
מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ
וְלא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ
בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה
מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ,
כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ.
שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ
אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
(רבי אלימלך מליז'נסק)
ואחרון אך חשוב מכל – הלוואי ונזכה לשובם של החטופים והחטופות במהרה בימינו, שנזכה להביא לקבר ישראל את אלו שאינם בין החיים ושנזכה לראות בשיקום בבריאות בגוף ובנפש של אלה החיים ומשוועים להצלה. אמן כן יהי רצון.
על השיר 'Mothers Pray': בימים בהם הלבבות דואבים והעם כולו מתחנן לחזרתם של יקירינו, השיר
כמה מילות רקע לשיר: השבעה באוקטובר. שנה אחרי. ואני יושב בשדה תעופה, מחכה לטיסה ארצה
לתשומת לב הקוראים/ות: כל כמה ימים יעלו מאמרים נוספים.
המאמרים מסודרים בסדר רנדומלי
אני חוזר אל סידורי הישן והעתיק, אל התפילות והדפים הרטובים. אני חוזר אל ימים של
בעומדנו בשעה קשה זו, כשרבים מאחינו נמצאים בצרה ובשביה, אכן נראה שהדבר המתאים לדון בסוגיית
פתיחההשיעור בשבת אחר הצהריים בבית הכנסת שלנו, ב'זכרון מנחם' בירושלים, עוסק מאז היווסדו לפני שנים
פדיון שבויים – מצווה גדולה לצד אזהרהכבר שנה עוברים החטופים, משפחותיהם וכל החרדים לשלומם מסכת
"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום. ובו תנשא מלכותך, ויכון בחסד כסאך, ותשב
ר"ח אלול תשפ"ד מוקדש לזכרו של בן זוסמן ז"ל פדיון שבויים הוא נושא רגיש מאוד
מאמר זה נכתב לעילוי נשמת ה"ה בן זוסמן הי"ד ב"ר צבי זוסמן, לבקשת בני המשפחה
מעצר וכליאה את השורות האלה אני כותב על פי בקשת מר צבי זוסמן. אני מתאר
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" שלהי חודש אלול תשפ"ד, שעת בין ערביים. במערב – העיר
הדילמה קורעת הלב העומדת בפני מקבלי ההחלטות בסוגיית העסקה לשחרור חטופים, היא מן הקשות ביותר
אמרו חכמים שמצווה גדולה לפדות שבויים, והיא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים, מפני שהשבוי
הלב מתכווץ אל מול הסכנה "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, יִפּוֹל בְּרָעָה" (משלי, כח,
" וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא, כה, לט). אח – זה הכינוי של התורה לאלו
דוד יוסף היה אח של סבא שלי. איש זקן וגבוה, שהתהלך גם בימים חמים עם
פדיון שבויים, מחירים ותיקון עולם לאורך התקופה האחרונה קולות שונים בחברה הישראלית מבקשים לצטט מן
בספר דברים, בפרשת כי תבוא, מופיעה "פרשת התוכחה" – רשימת קללות או עונשים שיבואו על
במוצאי הימים הנוראים מתחילים לומר 'משיב הרוח'. בשמחת תורה האחרון, עוד בטרם הכריז שליח הציבור
ברוך מתיר אסורים/שבויים וזוקף כפופים/ניצולים, פרשת וארא, תשפ"ד בחומש שמות (ו, יג) אנו קוראים פסוק
על החטופות והחטופים לעניות דעתי החזרת החטופות והחטופים היא כיום היעד המרכזי של מדינת ישראל,
הסכנה לחיי החטופים מול חיי נרצחים וחטופים בעתיד – דילמה מוסרית נוראה! רוב ההצעות והוויכוחים
יש תיאור יפה ונוקב בפייסבוק של דובי הראל, על הרגע שבו בשנת 2031 השטן דופק
על השיח התורני והכללי בסוגיית החטופים מאז טבח שמיני עצרת ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, מלווה את עם
אל מול פני הרוע – 3 הערות על סוגיית החטופים א. אל מול פני הרוע
פרשת הקללות ומלחמת חרבות ברזל פרשת התוכחה שבספר דברים עמוסה בקללות רבות, כאשר ציר מרכזי
על מה מתווכחים זה אינו וויכוח בין בני אור ובין בני חושך; בין המוותרים על
פדיון שבויים וערבות הדדית אצל חז"ל ובימינו קריאה ראשונית של המקורות היהודים בנושא מצוות פדיון
שני סיפורים מכוננים בהיסטוריה שלנו, מספרים את סיפורם של שני שבויים מפורסמים שמהדהדים עד
רב נחמן, כאשר כבר נגמרו לו המילים, היה מספר סיפור. סיפורו 'מעשה באבדת בת מלך'
את סגן הדר גולדין אין צורך להציג. הדר נחטף ונהרג בידי החמאס ב-1 באוגוסט 2014,
מתוך החוברת 'בעל מלחמות, מצמיח ישועות', בהוצאת מרכז תורה ומדינה, תשפ"ד. מצות פדיון שבויים
בעיית החטופים בעזה מטילה צל כבד על החברה הישראלית וקורעת אותה מבפנים. העובדה שחלק נכבד
השבתם של החטופים – התחבטות לאור מושג הערכים פני החטופים, הזעם על שהיה, הרצון להשיב
אחת הטענות המרכזיות נגד עסקה לשחרור חטופים מבוססת על חישוב פרגמטי-תועלתני, לפיו הצלת חיי חטוף
בס"ד כסליו התשפ"ה מבט חדש על רגישות, אטימות ורציונליות, בנוגע לעסקאות החטופים לאחרונה קבוצה
לפני שנים אחדות, כאשר נתבקשתי לכתוב מאמר על "פסיקה ציונית", הבעתי הסתייגות מנקודת המוצא של
פדיון שבויים – הקשר כספי המושג "פדיון שבויים" משמעותו תמורה כספית עבור שחרור שבויים וחטופים
עסקת חטופים במדינה יהודית ישראל חלוקה בשאלה האם יש להסכים לעסקת החטופים המוצעת. בצד שיקולים
בדבר השאלה של עסקת החטופים יש כאן שאלה עקרונית ושאלה קונקרטית. באופן עקרוני אני חושב
האישי מול הכללי ״אתה בעד עסקה״? שאלה שמערערת עד היסוד את הקיום המשותף שלנו כחברה
סוגיה קשה להכרעה עסקת החטופים היא אחת הסוגיות הקשות ביותר להכרעה שהונחו לפתחנו בשנים האחרונות,
הדאגה לגורלם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי חיות הטרף של החמאס בעזה נוגעת עמוק
עסקה עם השטן במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. המשמעות הייתה ברורה: יהודי הונגריה הולכים להשמדה.
לרצות לזעוק ברחובה של עיר ימים ספורים לאחר שהתבשרנו על רציחתם בשבי של הירש גולדברג-פולין,
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם
הקמה ותחזוקת האתר: משרד פרסום: Brain&Brand