״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה"
אסופת דעות בנוגע לסוגיית החטופים והשלכותיה

  שני סיפורים מכוננים בהיסטוריה שלנו, מספרים את סיפורם של שני שבויים מפורסמים שמהדהדים עד

מעצר וכליאה את השורות האלה אני כותב על פי בקשת מר צבי זוסמן. אני מתאר

השבתם של החטופים – התחבטות לאור מושג הערכים פני החטופים, הזעם על שהיה, הרצון להשיב

על השיח התורני והכללי בסוגיית החטופים  מאז טבח שמיני עצרת ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, מלווה את עם

אחת הטענות המרכזיות נגד עסקה לשחרור חטופים מבוססת על חישוב פרגמטי-תועלתני, לפיו הצלת חיי חטוף

את סגן הדר גולדין אין צורך להציג. הדר נחטף ונהרג בידי החמאס ב-1 באוגוסט 2014,

פדיון שבויים וערבות הדדית אצל חז"ל ובימינו קריאה ראשונית של המקורות היהודים בנושא מצוות פדיון

פדיון שבויים, מחירים ותיקון עולם לאורך התקופה האחרונה קולות שונים בחברה הישראלית מבקשים לצטט מן

עסקה עם השטן במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. המשמעות הייתה ברורה: יהודי הונגריה הולכים להשמדה.

אמרו חכמים שמצווה גדולה לפדות שבויים, והיא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים, מפני שהשבוי

בדבר השאלה של עסקת החטופים יש כאן שאלה עקרונית ושאלה קונקרטית. באופן עקרוני אני חושב

סוגיה קשה להכרעה עסקת החטופים היא אחת הסוגיות הקשות ביותר להכרעה שהונחו לפתחנו בשנים האחרונות,

עסקת חטופים במדינה יהודית ישראל חלוקה בשאלה האם יש להסכים לעסקת החטופים המוצעת. בצד שיקולים

הלב מתכווץ אל מול הסכנה "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, יִפּוֹל בְּרָעָה" (משלי, כח,

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" שלהי חודש אלול תשפ"ד, שעת בין ערביים. במערב – העיר

פדיון שבויים – מצווה גדולה לצד אזהרהכבר שנה עוברים החטופים, משפחותיהם וכל החרדים לשלומם מסכת

ברוך מתיר אסורים/שבויים וזוקף כפופים/ניצולים, פרשת וארא, תשפ"ד בחומש שמות (ו, יג) אנו קוראים פסוק

בעיית החטופים בעזה מטילה צל כבד על החברה הישראלית וקורעת אותה מבפנים. העובדה שחלק נכבד

האישי מול הכללי ״אתה בעד עסקה״? שאלה שמערערת עד היסוד את הקיום המשותף שלנו כחברה

פדיון שבויים – הקשר כספי המושג "פדיון שבויים" משמעותו תמורה כספית עבור שחרור שבויים וחטופים

בספר דברים, בפרשת כי תבוא, מופיעה "פרשת התוכחה" – רשימת קללות או עונשים שיבואו על

לחצו לקריאת המאמר

רב נחמן, כאשר כבר נגמרו לו המילים, היה מספר סיפור. סיפורו 'מעשה באבדת בת מלך'

אני חוזר אל סידורי הישן והעתיק, אל התפילות והדפים הרטובים. אני חוזר אל ימים של

ר"ח אלול תשפ"ד  מוקדש לזכרו של בן זוסמן ז"ל פדיון שבויים הוא נושא רגיש מאוד

דוד יוסף היה אח של סבא שלי. איש זקן וגבוה, שהתהלך גם בימים חמים עם

לפני שנים אחדות, כאשר נתבקשתי לכתוב מאמר על "פסיקה ציונית", הבעתי הסתייגות מנקודת המוצא של

יש תיאור יפה ונוקב בפייסבוק של דובי הראל, על הרגע שבו בשנת 2031 השטן דופק

על מה מתווכחים זה אינו וויכוח בין בני אור ובין בני חושך; בין המוותרים על

אל מול פני הרוע – 3 הערות על סוגיית החטופים א. אל מול פני הרוע 

בעומדנו בשעה קשה זו, כשרבים מאחינו נמצאים בצרה ובשביה, אכן נראה שהדבר המתאים לדון בסוגיית

על החטופות והחטופים לעניות דעתי החזרת החטופות והחטופים היא כיום היעד המרכזי של מדינת ישראל,

" וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא, כה, לט). אח – זה הכינוי של התורה לאלו

פרשת הקללות ומלחמת חרבות ברזל פרשת התוכחה שבספר דברים  עמוסה בקללות רבות, כאשר ציר מרכזי

"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום. ובו תנשא מלכותך, ויכון בחסד כסאך, ותשב

במוצאי הימים הנוראים מתחילים לומר 'משיב הרוח'. בשמחת תורה האחרון, עוד בטרם הכריז שליח הציבור

"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע  נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ  מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם

מאמר זה נכתב לעילוי נשמת ה"ה בן זוסמן הי"ד ב"ר צבי זוסמן, לבקשת בני המשפחה

מתוך החוברת 'בעל מלחמות, מצמיח ישועות', בהוצאת מרכז תורה ומדינה, תשפ"ד.   מצות פדיון שבויים

הדילמה קורעת הלב העומדת בפני מקבלי ההחלטות בסוגיית העסקה לשחרור חטופים, היא מן הקשות ביותר

לרצות לזעוק ברחובה של עיר  ימים ספורים לאחר שהתבשרנו על רציחתם בשבי של הירש גולדברג-פולין,

הסכנה לחיי החטופים מול חיי נרצחים וחטופים בעתיד – דילמה מוסרית נוראה!   רוב ההצעות והוויכוחים

הדאגה לגורלם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי חיות הטרף של החמאס בעזה נוגעת עמוק

פתיחההשיעור בשבת אחר הצהריים בבית הכנסת שלנו, ב'זכרון מנחם' בירושלים, עוסק מאז היווסדו לפני שנים

בס"ד כסליו התשפ"ה   מבט חדש על רגישות, אטימות ורציונליות, בנוגע לעסקאות החטופים לאחרונה קבוצה